קנאה וצרות עין

תכונה אנושית וטבעית היא הקנאה. באופן אינסטינקטיבי היא מעוררת קונוטציות שליליות, אולם יש בה חלקים העשויים לקדם אותנו כבני אדם לעבר מחוז חפצנו שכן, הרצון להשיג משהו עשוי להניע אותנו לעבר המטרה.
רגש זה של קנאה נוטה להיות מוכחש, היות והוא מעורר תחושות של חרדה, בושה וחוסר ערך. אולם מדובר ברגש התפתחותי תקין, נורמלי ואוניברסלי, אשר במינון ובוויסות נכון העשוי לקדם את האדם לעבר מטרותיו ולעבר סיפוק צרכיו.
שושני ועמיתיו (2013), עושים אבחנה בין שלושה סוגי קנאה – קנאת נזקקות – בה אנו מזהים כי לאדם אחר יש משהו לו אנו זקוקים, קנאת נפרדות בה אדם חש קושי עם הנפרדות מאדם אחר משמעותי ותלות בו, וקנאה נרקסיסטית – בה אדם מכיר במוגבלותו למול המשאלה להיות "כל יכול", ובעל מסוגלות.
פרויד תבע את המושג קנאה אדיפלית, בה הילד מקנא ביחסים הקרובים והמשמעותיים של אביו עם אמו. הילד חש כי אלה מאיימים על יחסיו שלו אם האם. מתוך תפיסה זו אנו מבינים כי הקנאה נולדת בתוך מערכת יחסים, וכאשר מדובר בקנאה אדיפלית אזי המדובר במערכת יחסים משולשת, בה הילד מקנא במערכת היחסים שיש לאביו עם אמו. מדובר במאבק על המשאב היקר – אהבה. מאבק זה מופיע במשפחה גם ביחסי אחים. אלה נאבקים לעיתים על נראות בעיניי ההורים, על ההתפעלות שלהם מילדיהם.
במצב תקין, אדם מצליח לגבש עמדה פנימית אינטגרטיבית הרואה גם את הגוונים השונים באחר, החלקים הטובים יותר ואת החלקים הטובים פחות. במשפחה, האח יבסס עמדה בה גם אם אחיו קיבל מחמאה מהוריהם אין הדבר יערער על דימויו העצמי, וכמו כן, אין הדבר יערער על התחושה כי התא המשפחתי הנו מקום הבטוח עבורו.
לעיתים ומסיבות שונות אשר מקורן גם בילדות, אנשים נושאים עמם תחושות קשות של קנאה פתולוגית, המכונה גם צרות עין, ENVY,. רגש זה מאופיין בתחושת זעם אותו חשים סביב הטוב שיש באדם אחר. הטוב באחר נחווה כבלתי נסבל, והאדם חש רצון להרוס אותו. התפיסה של האחר הופכת להיות צרה וחד מימדית, במקום לראותו כאדם שלם על תכונותיו הטובות והפחות טובות, הראייה הופכת לדיכוטומית – האחר נתפס רק כמושא הקנאה, והצורך העולה הנו להרוס אותו. לעיתים אנשים מגיעים לכדי מעשים קשים ואף אלימות אשר הנה ביטוי של אותו הזעם המושלך על האחר. קליין (2003) מתארת כי הצורך בהרס קשור בחלק ניכר מההרסנות האנושית. מדבריה עולה כי מדובר במעין התקפה על האובייקט הטוב. החלק הטוב הופך בעצם לרע.
במקורות התנ"כיים נמצא דוגמאות שונות לקנאה יוקדת זו, בניהן – משפט שלמה, בו שתי נשים יולדות בסמוך זו לזו, אולם אחד התינוקות נפטר. שתיהן טוענות להיות אם התינוק החי. בניסיון להתחקות אחר האמת מציע שלמה המלך את ההצעה האכזרית לחצות את התינוק וכך כל אם תקבל מחציתו. מתואר כי האשה אשר איננה אמו של התינוק, מסכימה להצעתו של המלך. באופן זה ניתן היה להבין כי אין היא אם התינוק, שכן, היה מצופה מאם כי תגן על תינוקה ולא תרצה שילדה יפגע. אולם האשה אשר תינוקה מת חשה ככל הנראה קנאה עזה ויוקדת לחברתה אשר ילדה תינוק חי, והייתה מוכנה כי התינוק יפגע ובלבד שלא יהיה לחברתה תינוק בעוד היא שכלה את תינוקה. זהו רגש הENVY, צרות העין, המביא לרצון להרס ובלבד שלא לחוש את הקנאה העזה הזו.
במערכת יחסים תחושות אלה הנן מורכבות ומכבידות, ועלולות לערער את תחושות האהבה. יש חשיבות לשימת לב איזה באיזה גוון הקנאה, ומה היא מעוררת באדם.
לעיתים ישנן רגשות קנאה בזוגיות הקשורות לנאמנות בן / בת הזוג והחשש מבגידה. לעיתים עלולות להתעורר תחושות קנאה במערכת הזוגית סביב חלקים אשר לכאורה יש בו / בה וחסרים בי. אותם חלקים אשר קיימים בקנאה כפי שתיארתי לעיל.
במידה והם מופיעים במערכת היחסים הזוגית ישנה חשיבות גדולה לפנות לטיפול זוגי, ולעבוד רגשית עם כל אחד מבני הזוג על תחושות הדימוי העצמי כך שיהיו טובות ומספקות. ככל שיהיו טובות יותר כך יהיה בסיס איתן יותר לקשר זוגי מתגמל ומספק.

 

מילי לב MSW

מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת